<h1>ארחות חיים הלכ' סדר ליל הפסח סימנים י"ד—ט"ו</h1>
<h2>דף קיד.</h2>
ואח"כ מביאין לפניו סל אשר בו ג' מצות משומרות וכרפס וחזרת וב' תבשילין א' צלי וא' מבושל הצלי זכר לפסח והמבושל זכר לחגיגה ומנהגנו לעשות הצלי מזרוע בהמה זכר לזרוע נטויה ואין צולין אותו בשפוד רק על הגחלי' והטעם לפי שהוא זכר לפסח ופסח לא היה נצלה אלא בשפוד של רימון לפי שאין בו מוח שאם יצלהו בשפוד של עץ אחר שמא לחות העץ יבשלהו ויהיה מבושל ואסור וגם לא בשפוד של ברזל שמא חמימות הברזל יצלנו ולא יהיה צלי אש רק צלי ברזל. ואנו צולין אותו על הגחלים שאם נחזור אחר שפוד של רימון יהיה טורח גדול. והמבושל עושין ביצה זכר לאבילות בית המקדש וי"א לפי שאנו אומרים הוציאנו מעבדות לחירות ומאבל לי"ט לפיכך עושין המבושל מביצה כי כן דרך לנחם בה אבלים כלומר גלגל הוא שחוזר בעולם כ"מ. וי"א לפי שהיא קלה להתבשל ולמעלה כתבנו טעם אחר. וכשחל י"ד להיות בשבת אין משימין בסל ביצה לפי שאין חגיגה דוחה שבת והר"פ כתב אמנם משיטת ר' יחיאל משמע דאין לחוש בזה כלל כיון שאין בו רק זכר בעלמא אדרבה המדקדק בזה נראה כעושה אותן קדשים ממש ונכון לעשות ב' תבשילין בכל ענין אף כשחל י"ד להיות בשבת.
